דיכאון אחרי לידה-מה עושים

האם התרופות ממכרות? מה לגבי תופעות לוואי? מה עושים בטיפול פסיכולוגי? למה זה טוב? מתי צריך תרופות ומתי טיפול פסיכותרפי? המון שאלות. הנה התשובות.

אחרי שקראת מה זה בעצם דיכאון אחרי לידה, השאלה הבאה היא – היא אז מה עושים?

קודם כל טוב לדעת שיש מה לעשות. טיפול תרופתי, טיפול פסיכותרפי "שיחות", אלה אפשרויות טובות, וצריך רק להבין מה נכון עבורך.

בפוסט הזה אסביר על טיפול תרופתי נוגד דיכאון וחרדה, על פסיכותרפי, מה שנקרא לפעמים "שיחות" או טיפול פסיכולוגי.

ישנן שאלות רבות סביב נושא הטיפול, כמו מה מתאים למי? באיזה מצבים? על כל אלה אשתדל לענות. אם עדיין נותרו שאלות את מוזמנת לפנות אלי.

מה הוא הטיפול התרופתי בדיכאון אחרי לידה?

מגוון התרופות בשימוש לדיכאון כיום הוא רחב. מתוך המגוון, תרופות הבחירה הן תרופות מקבוצה שהנציג הראשון והמוכר שלה היא פרוזאק. תרופות אחרות בקבוצה הן סרוקסט, רסיטל, לוסטרל, ציפרמיל, ציפרלקס- ועוד. תרופות מקבוצה זוהן גם תרופות הבחירה בהפרעות של חרדה בהריון או דיכאון בהריון. (על כך במאמר נפרד).

המשותף לכולן הוא שמנגנון פעולתן קשור בחומר שנמצא באופן טבעי במוח, ונקרא סרוטונין. חומר זה משמש כמעביר מסרים בין תאי עצב במוח. המחשבה היא שבדיכאון, וגם במצבי חרדה מסוימים, מופר האיזון של הסרוטונין במוח. באופן כללי ניתן לומר שהתרופות האלה מתקנות את האיזון שהופר.

"אבל מה בקשר לתופעות לוואי? שמעתי שיש תופעות איומות"

מאוד נדיר שיש תופעות קשות. בניגוד לתרופות שהיו בשימוש בעבר, תרופות אלה לרוב אינן גורמות תופעות לוואי משמעותיות, ולפעמים בכלל לא. נכון, זו תרופה, ולא סוכריות.אבל, אם התרופה כן גורמת לתופעות לוואי, יש אפשרות לעבור לתרופה אחרת מאותה הקבוצה. וגם...תמיד אפשר להפסיק.

חשוב לדעת, שבניגוד לתרופות אחרות מוכרות, תרופות אלה אינן פועלות מידית.

אקמול למשל, ישפיע זמן קצר אחרי נטילתו. אחרי מספר שעות תפוג השפעתו, והמצב יחזור למה שהיה לפני שלקחנו אותו. תרופות נוגדות דיכאון וחרדה מהסוג הזה, בונות את ההשפעה שלהן במהלך הזמן. הן אינן תרופות מרגיעות שפועלות מידית. כדי ליהנות מהשפעתן, ולהרגיש יותר טוב, צריך לקחת אותן באופן עקבי . ההשפעה הראשונית מופיעה אחרי כ-3 עד 4 שבועות, לפעמים יותר מהר, לפעמים יותר מאוחר.

"אבל אני לא רוצה להיות תלויה בתרופות"-זהו משפט שאני שומעת המון. האם באמת יש תלות בתרופות?

קודם כל, אפשר להבין את החששות. תרופות נגד דיכאון זה לא עניין פשוט. עצם הנטילה שלהן נתפסת לא פעם כהודאה בכשלון, עוד "הוכחה" שאת צריכה עזרה ולא מתסדרת לבד. זוכרות, נשים בדיכאון מרגישות רע עם עצמן, ושהן לא מספיק טובות, או שוות. התפיסה זו היא טעות. החיים מזמנים בעיות ומשברים, ואין אדם שלא זקוק לעזרה בשלבים כלשהם בחייו. ההפך הוא הנכון. צריך אומץ, ותעוזה, להכיר במצב ולהתחיל בדרך חדשה.

אז מה לגבי השאלה? האם התרופות ממכרות? התשובה היא לא.

יש כאן בלבול. אם התרופה עושה את העבודה, אבל מפסיקים אותה לפני הזמן, אז בהחלט יש חשש שהדיכאון "מתחת" יחזור. אבל המצב לא מחמיר. לא הפסדת כלום. חזרת למצב ההתחלתי, או למצב קצת יותר טוב.

תרופה נגד דיכאון היא לא סם. בניגוד לסמים, אשר מפתחים תלות, התמכרות, ודורשים כל הזמן לעלות בכמות שצורכים. כאשר מוצאים את המינון המתאים, ניתן להמשיך במינון זה לאורך זמן, וליהנות מההשפעה המיטיבה של התרופה.

מה בקשר להנקה?

האם צריך להפסיק להניק כאשר נוטלים טיפול תרופתי נגד דיכאון? שוב, מדובר בנושא מורכב. חשוב לי שכל אישה שמניקה, ורוצה להמשיך להניק, תדע שאפשר כיום להתאים טיפול תרופתי לנשים מניקות. המידע לגבי הנושא הזה מתעדכן כל הזמן, ובבוא הזמן צריך לבדוק לגבי כל תרופה ותרופה.

הטיפול הפסיכותרפי

מוכר יותר בשם "טיפול פסיכולוגי". מדובר בעצם בטיפול שנעשה במילים, במפגש בין המטופל והמטפל. המטפלת יכולה להיות פסיכולוגית, פסיכיאטרית, ולעיתים עובדת סוציאלית שעברה הכשרה מתאימה. הטיפול עצמו נקרא פסיכותרפיה, פסיכו=נפש, תרפיה=טיפול.

ספרים רבים נכתבו על המושג, ומה זה בעצם פסיכותרפיה. באופן כללי ניתן לומר שבין המטופלת והמטפלת מתקיים מפגש יחודי, שלא קורה עם אנשים ב"חיים הרגילים" המפגש היחודי מאפשר למטופלת להביא תכנים, שלחלקם לא הייתה מודעת, ולעבד אותם עם אדם, מטפל שקשובה לצרכיה, אמפטית ולא שיפוטית.

אולי את אומרת לעצמך-"אני יכולה לדבר עם חברה". טוב מאוד שיש לך מערכת תמיכה וחברה טובה לדבר יאתה. לא תמיד יש. עם זאת, הטיפול הפסיכותרפי שונה משיחה עם חברה. מדובר באשת מקצוע אשר עברה הכשרה כדי לראות מעבר לגלוי. זו לא מסטיקה, ממש לא. בטיפול טוב יתגלו לך דברים על עצמך שלא ידעת, או לא מיקדת ולא התייחסת אליהם, או שלא הבנת את החשיובת שלהם. בטיפול תוכלי להבין איך כל מיני משחובת , מטענים ותחושות משפיעים על ההתנהגות שלך ועל הרגש שלך. המטפלת נמצאת בטיפול אך ורק עבורך. אין לה "אג'נדה" כלשהי. את נמצאת בראש סולם העדיפויות שלה, או שלי כמטפלת.

כאשר אני מטפלת באשה הסובלת מדיכאון לאחר לידה, ישנם כמה נושאים שמרבים לצוף, נושאים משותפים לנשים בדכאון. כפי שתיארתי במאמר על דיכאון אחרי לידה, אישה בדיכאון אחרי לידה לרוב מוצפת בתחושות קשות של חוסר ערך עצמי, שמתמקדות סביב נושא התפקוד כאמא.

אימהות בדיכאון, או דכדוך מתמשך, מרגישות שהן לא אימהות "מספיק טובות", מחשבות אלו יכולות להיות קשות ומייסרות, ולהוביל לתחושת של בושה ואשמה. כאשר אישה נמצאת בדיכאון, מחשבות אלה, שצבועות בצבע הדיכאון, נראות אמיתיות. הן מטרידות, עיקביות ולא מרפות. הן מסבות סבל רב ומצוקה. התחושות והמחשבות הללו משפיעות גם על הקשר שנוצר בין האם והתינוק שלה.

מהתיאור הזה אפשר להבין שאם כזו, מתחילה את המסע שלה לאימהות מממקום קשה במיוחד. מעבר לנושא הדיכאון שמטופל תרופתית, אם בדיכאון זקוקה לעזרה כדי להרים את עצמה מבחינה פסיכולוגית, ולבנות מחדש את הדימוי העצמי שלה כאשה וכאימא. על הצורך הזה אנחנו עובדים בטיפול הפסיכותרפי.

איך בוחרים בין שתי האפשרויות? האם צריך לבחור אחת מהן או כדאי לשלב בין שתיהן?

התשובה לשאלה הזו קשורה בשיקולים שונים שמתבררים במהלך פגישות ההערכה והאבחון. ההחלטה קשורה להמלצות הרפואיות, למצבה הנפשי של האישה הפונה, ולנטיית הלב שלה.

בגדול אפשר להגיד שכאשר מדובר בדיכאון קל, לפעמים קל עד בינוני, ניתן לפעמים לטפל בטיפול פסיכותרפי בלבד, ללא טיפול תרופתי. במקרים חמורים יותר, הטיפול המומלץ הוא תרופתי. למרות זאת, יש נשים שמרגישות כל נושא הטיפול הפסיכולוגי לא מתאים להן, ויבחרו דווקא בטיפול תרופתי. ולהפך.

אם מתחילים טיפול תרופתי, האם כדאי לשלב גם טיפול פסיכותרפי?

מניסיוני בטיפול בנשים עם דיכאון או חרדה בהריון או אחרי לידה-בהחלט כדאי.

.

בשלב זה של חייך, המשימה שלך כאשה ואמא היא לבנות מחדש את הזהות העצמית שלך, שתכיל את "עצמך" של פעם , ועצמי חדש, אותו את צריכה לבנות. ואת רוצה לבנות אותו טוב, וחזק, עם תחושת ביטחון ביכולות שלך. כאשר תהליכים אלה זורמים באופן טבעי, יש הרגשה טובה של כוח ויכולת. האמא מרגישה לפחות בחלק גדול מהזמן, שהיא מבינה מה התינוק שלה צריך, ומסוגלת לתת לו את מה שהוא צריך. תחושות אלה מובילות להנאה וסיפוק באימהות ומזינות את הביטחון העצמי. כהתהליך תקוע במעגל של חוסר בטחון וקושי עם התינוק-צריך מישהו שיפסיק את מעגל הקסם, ויעזור לך לעלות על דרך המלך.

אני בטוחה שיש עוד שאלות רבות בנושא הטיפול התרופתי והטיפול בכלל, ניסיתי לתת כאן מושג כללי, וגם להוריד קצת את הפחד שיש לפעמים מכל הנושא הזה שנקרא תרופות "פסיכיאטריות". לכל אישה יש שאלות שמטרידות אותה במיוחד.

בסופו של דבר כשבאים להחליט על טיפול כזה או אחר ההתאמה היא אישית. ההחלטה קשורה לנטיות הלב שלך, למצבך, לרקע האישי והרפואי שלך לגורמי התמיכה שעומדים לרשותך ועוד. חשוב שתקבלי את מה שאת צריכה באופן שמתאים לך.