• ד"ר ליאת הולר הררי

דיכאון וחרדה בהריון

עודכן ב: 22 פבר 2018

כיום אין כמעט אשה שלא שמעה על נושא הדיכאון שלאחר לידה. נשים וגם גברים לרוב מודעים לכך שהתופעה קיימת. למרבה הצער ישנו נושא דומה, בעל השלכות בריאותיות חמורות, אשר אינו מוכר מספיק-מדובר בהופעה של דיכאון או חרדה במהלך הריון.

ההיריון נתפס בעיני נשים וגברים רבים כתקופת פריחה בחיי האשה, ובעבר אף אנשי מקצוע חשבו שההיריון מהווה סוג של הגנה לנשים בפני בעיות והפרעות בתחום בריאות הנפש. כיום אנו יודעים שלא כך הדבר. להפך, ההריון הוא תקופה פגיעה בחיי האשה. בהריון צפים ועולים מטענים וקונפליקטים מהעבר שהיו מודחקים, ולשינוי ההומונלי כפי הנראה גם יש חלק בערעור שווי המשקל העדין שנשמר.

בתשאול מכוון לנשים שפונות לעזרה סביב דיכאון אחרי לידה , מתברר שאצל חלק גדול מנשים אלה הדיכאון החל עוד בהריון, אבל הוא לא אובחן ולא טופל.

במה מדובר?

תסמינים דיכאוניים וחרדתיים יכולים להופיע במהלך ההריון, השכיחות נעה סביב 20% במחקרים שונים. לעיתים מדובר בתסמינים קלים, אך לעיתים מדובר בדיכאון של ממש, המכונה בשפה הרפואית "דיכאון מאג'ורי" או "דיכאון קליני". לפעמים הביטוי הוא דווקא יותר לכוון של תסמיני חרדה, כתחושה פנימית של חרדה או תסמינים פיזים של חרדה.

דיכאון מתאפיין במצב רוח ירוד, תחושה של חוסר הנאה, חוסר אנרגיה, חוסר חשק לעשות דברים, חוסר עניין בדברים, קשיי שינה, ירידה בתאבון, קושי להתרכז. כאמור לפעמים ישנה גם תחושה כללית של חרדה, או תסמינים גופניים של חרדה כמו קוצר נשימה, דפיקות לב, סחרחורת, אי נוחות בטן ועוד. אשה בדיכאון לרוב תחשוב משחובת קשות ופסימיות לגבי עצמה והעתיד, ובמקרים קשים-יתכנו הופעה של משחובת על מוות ואפילו התאבדות.

לא כל התסמינים מופיעים יחד, וישנו טווח רחב של עוצמת התסמינים.

כאשר אנו בוחנים את התסמינים ניתן לראות את הקושי שבאבחון דיכאון אצל נשים הרות. נשים הרות יחוו ויתלוננו לא פעם על עייפות, חוסר אנרגיה, הפרעה בשינה, קשיי תאבון, תחושות פיזיות שונות כמו בחילות, הקאות, אי נוחות בבטן. כנראה שזו הסיבה שישנה נטייה לשייך תופעות כאלה להריון.

"עזבי, זה ההורמונים, אחרי הלידה הכל יעבור" ."את בהריון, כמובן שאת עייפה". "את נורא רגישה עכשיו, כי את בהריון". "אין לך סיבה להיות בדיכאון, תחשבי על מה שגדל לך בבטן - זה שווה הכל". משפטים אלו ודומיהם נשמעים בתגובה לכך שנשים בהריון מתלוננות שקשה להן, שהן עצובות, שהן נוטות לבכות, או שפשוט לא טוב להן.

כיום אנו יודעים שנשים בהריון יכולות לסבול מדיכאון, והתופעה כאמור אינה נדירה. יותר מזה, נמצא שנשים עם תסמינים דיכאוניים וחרדתיים בהריון סבלו יותר מבעיות גופניות בזמן ההיריון, נזקקו ליותר ימי מחלה בזמן ההיריון וביקרו יותר אצל רופא הנשים. נשים אלה הביעו יותר פחד ודאגה לקראת הלידה עם עליה בשיעור הניתוחים הקיסריים המתוכננים.

במאמר שהופיע באחד מעיתוני הרפואה החשובים, הלנסט, נכתב במפורש :כאשר תסמיני הריון - למשל בחילות, הקאות, או עייפות - מופיעים ברמה מוגברת, צריכות להידלק נורות אדומות אצל האישה בהריון ואצל הקרובים לה, שמא מדובר בהסתמנות של דיכאון או חרדה בהריון.


במקרים כאלה, חשוב לפנות לעזרה מקצועית של איש או אשת בריאות הנפש, לעבור אבחון והערכה, ולהחליט יחד על הטיפול.


מה עושים? אפשר לקחת תרופות בהריון?

כן, אפשר!

כיום מקובל ברפואה, שכאשר אשה אכן זקוקה לתרופה, מטפלים בה תרופתית גם במהלך ההריון. כמובן שיש לבחור תרופה שאין איסור ליטול אותה במהלך ההריון. כיום, ישנן תרופות נוגדות דיכאון וחרדה שניתן ליטול גם במהלך הריון. חשוב לפנות לפסיכיאטר שידע לאבחן ולהתאים את התרופה, ולעבוד יחד עם מוקדי הייעוץ לטיפול תרופתי בהריון, למשל המרכז בירושלים.

יש מקרים בהם יהיה ניתן לטפל בטיפול פסיכותרפי המתאים למצב, ללא תרופות, ולעיתים ההמלצה היא שילוב של טיפול תרופתי ופסיכותרפיה (טיפול פסיכולוגי, "שיחות".)

צריך לזכור שמעבר לחשיפה של העובר לתרופה, העובר "נחשף" גם להשפעות הדיכאון או החרדה כאשר הם ברמה שמפריעה לתפקוד. דיכאון בהריון שלא מטופל עלול לסכן את העובר ואת היילוד. בין היתר, מצאו מחקרים שכיחות גבוהה יותר של לידות מוקדמות אצל נשים שסבלו מדיכאון בהריון. לידה מוקדמת היא לידה המתרחשת לפני 37 שבועות מלאים של הריון, והיא הגורם המוביל, מלבד מומים מולדים, לתחלואה ולתמותה של עוברים. אין צורך להילחץ, לא כל אשה בדיכאון חשופה ללידה מוקדמת, אך בהחלט לא ניתן להקל ראש ובוודאי שלא למנוע טיפול מאשה בהריון רק בגלל שהיא בהריון.

למרבה הצער, ברוב המקרים הדיכאון לא עובר אחרי הלידה. דיכאון לא מטופל יכול להימשך חודשים רבים. מכיוון שתינוק חדש דורש הרבה כוחות, אישה הסובלת מדיכאון או מחרדה בהריון תתקשה להתמודד במצב החדש. התופעות אף עלולות להחמיר, ולהשפיע גם על הטיפול שיקבל התינוק.

לאן פונים?

בשלב ראשון ניתן גם לפנות לרופא המשפחה, או לגורם מצקועי-רופא פסיכיאטר. מה שחשוב זה לא להישאר עם זה לבד. ולכם, האנשים הקרובים לאשה הרה-לא לפטור את האשה בהערות כמו "אחרי הלידה הכל יעבור", אלא לעזור לה לפנות לעזרה מקצועית.






​© 2018 by Liat Huller Harari